להלן שתי הודעות מקריות שנשלחו להורים. במקרה מדובר בגן של הילדים שלי ובבית הספר של אחד מחבריי הטובים, שגם הוא,כך יצא, אב יחידני לתאומים.
"הורים יקרים, אני שמחה ומתרגשת לקבל את ילדכם. לשם פתיחת קבוצה מסודרת – בה אני שולחת הודעות בלבד, אבקש מכל אמא לשלוח לי את ההודעה הבאה: אמא של ומספר פלאפון. המשך חופשה נעימה"
"אמהות יקרות, במסגרת פעילות יום המטפלת ומתנת סוף השנה למטפלות, הוחלט לפנק את המטפלות ואמהות הגן יחד בהרצאה של הסטייליסטית המצחיקה… ותכלול שתיה וכיבוד קל. בסיום ההרצאה תתקיים חלוקת מתנות סוף השנה למטפלות מהורי הגן. יום טוב.
מניח שלרובכם אין שום בעיה עם ניסוח ההודעות.
מניח שגם לרוב הגברים אין שום בעיה עם ניסוח ההודעות.
תכלס התרגלנו.
אין שום חדש או מסעיר בהודעות שנשלחות להורים ומכוונות אך ורק לאמהות.
יכול להיות שזה לא נעשה מרוע לב, או כוונה להדיר אותנו, האבות, מחיי ילדינו.
יכול להיות, שמי שכתב את זה מבין שכיון ש"אבא פגום", אז אמא תמיד "צודקת" ולכן אין צורך להקדיש תשומת לב לצד הפגום, החלש.
או שסתם אף אחד לא הקדיש לזה מחשבה.
כאמור, התרגלנו.
אני התעצבנתי.
נעלבתי.
נעלבתי בשם הילדים שלי, שלא ברצונם הפכו להיות חריגים ביחס לשאר ילדי הגן.
והגבתי.
כתבתי בקצרה – " ומה עם האבות? אנחנו לא מוזמנים?"
ואז התחילה מסכת של עאלק התנצלויות, התפתלויות, התחכמויות, התפלפלויות וניסיון פתטי לרצות אותי כדי שאבין שזה "באמת לא מכוונה רעה", " פשוט חיפשנו משהו שיתאים למטפלות, וסטיילינג זה הכי מתאים", וכמובן – " אם אתה רוצה, אתה מוזמן להצטרף".
אז לא, אני לא רוצה להצטרף.
ואני לא רוצה שתעשו לי טובה.
אני רוצה משהו אחר לגמרי.
אני רוצה שתכללו אותי מראש כאדם שצריך להתחשב בקיומו, בהחלטות על פעילויות להורים בגן. ואם פעילות מתאימה רק לנשים, אז היא לא מתאימה לגן הזה, שבו יש גם גברים. תחשבו על פעילות אחרת שמתאימה לכולם. ואם זה לא מתאים לכולם – אז שזה לא יהיה!
עברנו את התקופות בהן אמא גידלה את הילדים ואבא יצא ליער לחטוב עצים ולצוד ממוטות.
התקדמנו מאז. יש משפחות מגוונות. יש משפחות בהן אין אמא, או לא עלינו, יש אמא, אבל גם אבא מתעניין בחיי ילדיו. גם אבא רוצה לדעת מה קורה עם הילד/ה שלו בגן. גם אבא רוצה להיות חלק משמעותי בחיי ילדיו.
האם הילדים שלי, כאב יחידני, לא זכאים לאותן זכויות כמו שאר הילדים?
האם אני, כאבא יחידני, לא זכאי להגיע לאירוע סיום של המטפלות בגן של הילדים שלי, רק כי אני לא אמא, ורק כי מישהו חשב שזה נכון לקיים פעילות שמתאימה רק לבנות המין היפה?
האם חבר שלי אמור להרגיש חריג כאבא בקבוצה שמיועדת רק לאמהות?
יכול להיות שלחלקכם, זה ייראה קטנוני, אבל עבורי זה מהות הקיום שלי כהורה, כאבא, כבעל משפחה יחודית שבה אין אמא, אלא רק אבא.
גם לי מגיע שבגן יתייחסו אלי כהורה מלא, שיוויוני, ולא כמקרה יחודי של משפחה חריגה, שרוב הפעילויות פתוחות גם בפניה, אבל חלק קטן לא.
אני יודע, שעוד דרך ארוכה לפנינו, לפני שנגיע לעולם שבו גם אבא ייחשב כהורה לגיטימי כמו אמא, ושאנשים יבינו שאמא יש אולי רק אחת, אבל גם אבא אין להחלפה כמו גרביים, ולפעמים זה כל מה שיש.
שלא תבינו, אני אוהב מאד את הגן שהילדים שלי מתחנכים בו, ולא בכדי אני בוחר במילה מתחנכים ולא סתם מעבירים זמן… אני רואה יום ביומו את ההתפתחות שלהם, את האהבה שהם מקבלים ואת האכפתיות האינסופית. אבל, זו בדיוק הנקודה – גם במקומות הכי טובים, גם במקומות שנורא משתדלים, עדיין שוררים בורות מגדרית וחוסר תשומת לב לשונות שבינינו.
אז אחרי שהתעצבנתי, הבנתי. אין מה להתעצבן. צריך לחנך.
לקחתי על עצמי תפקיד כפול – מצד אחד להיות אבא במשרה מלאה לילדים שלי, ושלא ירגישו לדקה אחת שהם חיים בחסך הורה. אבל יש לי ולשכמותי עוד תפקיד לא פחות חשוב – להיות מורי הדרך והמחנכים של הקהילה בה אנו חיים, על מנת שיהיו קצת יותר קשובים, קצת יותר רגישים ובעיקר קצת יותר מודעים.
אז אני אעיר, אני אציק, אני אסביר לכל מי שרוצה או לא רוצה לשמוע שאני קיים. וכמוני, קיימים עוד אבות יחידנים, אמהות יחידניות, משפחות חד מיניות ושאר צורות חיים. ואנחנו זכאים לאותו יחס כמו משפחה של אבא ואמא.
רציתי לסיים בתחושת אופטימיות קוסמית והצהרת כוונות מלאת חשיבות, אבל נשברתי. הייתי חייב לצטט לכם תגובה שקבלתי בווטסאפ של הגן מאחת האמהות –
"חברה על מה מדובר הרי בגדול זה מיועד למטלפות!!!!! אמהות מצטרפות כאשר בגן ילדים יהיו מטפלים …" ( העילגות והטמטום בכתיבה הן במקור, ולא שונו על ידי הכותב).
תרגום לדוברי עברית -" אמהות יקרות, אני לא מבינה מה האבא הזה רוצה, הרי זה אירוע שהתוכן שלו מתאים רק לנשים ולכן רק אמהות מוזמנות. (שהרי ידוע שסטיילינג, כמו עיצוב ציפורניים או בישול או סתם ביוטי סטאף, מתאימים רק לנשים ). כאשר בעולם דמיוני יהיו גם מטפלים ממין זכר בגני ילדים, אז נתחשב גם בגברים…"
על זה כבר לא הגבתי.
